להבא, תעשו שיעורי בית: דן חסכן (יח"צ)
להבא, תעשו שיעורי בית: דן חסכן (יח"צ)
חיכיתי השבוע שהחרדים יעלבו. כשזה לא קרה, נאלצתי להעלב על שמם.

לו אני חרדי, הייתי מניח תרמיל על גבי, ויוצא עם אומנות אבותי להפגין אל מול שערי בנק הפועלים, ואם לא יד הבנק במעל, או אז משרד הפרסום שלהם אשם.

כל חרדי יודע, שההוצאה הגדולה ביותר בחייו היא חתונת הילדים. בצדק או שלא בצדק, ביושר או להיפך, חרדי יחסוך כל ימיו, לא יאכל ולא ישתה ובלבד שיוכל לתת לבנו דירה לגור בה, לבנו או לביתו, והכל כמובן עם הלוואות, משכנתאות, קיבוצי נדבות ועוד.

מצד שני, החרדי הממוצע, הקלאסי, לא לומד באוניברסיטה. המודל החרדי בנוי מחוץ לאוניברסיטה, וגם אם מישהו הולך ללמוד, יהיה זה זמן רב אחרי שיעזוב את הכולל, כשהעול הפיננסי לא על שכם הוריו.

אם כך, למה בנק הפועלים – כך על פי הפרסום מטעמו - סבור שהחרדי הממוצע צריך לחסוך כסף לצורך מימון לימודים? גם אם נניח, ואין לי מושג, שיש שכר לימוד בישיבות, אבל זה מחיר קבוע כל חודש, ובתשלום קבוע שיש כל חודש אין שום סיבה לחסוך. כך שמעתי פעם ממלומד זקן.

אלא מה? הפרסומת במקור נועדה לציבור הכללי, רוב אזרחי המדינה, ובו המליץ הבנק לחסוך להשכלה, כי על זאת יעיד כל סטודנט שקשה לו עם הכסף. את הפרסומת המקורית תוכלו למצוא באתר הבנק, ובה אפילו סעיף אחד שאינו חרדי בעליל, ושמו "דן חסכן לחייל".

המפרסם כנראה לא ממש חשב, או שהוא ממש ממש לא מכיר את הציבור החרדי, ותרגם את הפרסומת ל"חרדית", אבל קצת עילגת. כנראה ש"חרדית" אינה שפת אימו.

ולמה להעלב? כי אם הבנק פונה למגזר כה גדול ומכובד בציבוריות הישראלית, ראוי בהחלט שיתן לו כבוד ויבדוק לעומק מה צרכיו של אותו ציבור.